המהפכה בפורטלנד: האם אבדיה, מוראנט וליליארד מסוגלים להוביל את הבלייזרס לצמרת המערב?

המהפכה בפורטלנד: האם אבדיה, מוראנט וליליארד מסוגלים להוביל את הבלייזרס לצמרת המערב?

תמונה להמחשה.

המהפכה בפורטלנד: האם אבדיה, מוראנט וליליארד מסוגלים להוביל את הבלייזרס לצמרת המערב?

אחרי עונה שהסתיימה בחזרה לפלייאוף, פורטלנד טרייל בלייזרס ביצעה שינויים משמעותיים בסגל ובצוות המקצועי. הגעתו של ג'ה מוראנט, חזרתו של דמיאן ליליארד והמשך ההתקדמות של דני אבדיה יוצרים שלישייה מסקרנת במיוחד. אבל האם שלושה שחקנים שאוהבים להחזיק בכדור מסוגלים להצליח יחד?

מאת נדב יקים | פרשנות NBA | 13 בנובמבר 2026


מקבוצה שנאבקת על הפלייאוף לקבוצה עם שאיפות גבוהות

פורטלנד טרייל בלייזרס סיימה את עונת 2025/26 במאזן של 42 ניצחונות ו־40 הפסדים, במקום השמיני במערב. לאחר שהצליחה להעפיל לפלייאוף דרך טורניר הפלייאין, הודחה בסיבוב הראשון מול סן אנטוניו ספרס בתוצאה 4:1.

למרות ההדחה, הקבוצה הראתה סימנים מעודדים, בעיקר בזכות ההתקדמות המשמעותית של דני אבדיה, שהפך לאחד השחקנים המרכזיים בהתקפה שלה.

אלא שבפורטלנד החליטו שלא להסתפק בהצלחה היחסית של העונה הקודמת. במהלך הקיץ ביצעה הקבוצה מספר שינויים משמעותיים, ובראשם הגעתו של ג'ה מוראנט מממפיס גריזליס, לצד עזיבתו של ג'רמי גרנט ומינויו של מייקה נורי למאמן.

אליהם מצטרף דמיאן ליליארד, שחוזר לפרקט לאחר שהחמיץ את העונה הקודמת בעקבות פציעה בגיד אכילס.

על הנייר מדובר בקבוצה מוכשרת מאוד, אבל השאלה הגדולה היא האם הכישרון הזה יתחבר גם על המגרש.

שלושה כוכבים, שלושה סגנונות משחק

היתרון המרכזי של פורטלנד הוא המגוון ההתקפי שנוצר בעקבות השינויים בסגל.

ג'ה מוראנט מביא איתו אתלטיות יוצאת דופן, מהירות ויכולת חדירה לסל. מדובר בשחקן שמסוגל לייצר נקודות גם כאשר ההתקפה מתקשה למצוא פתרונות.

עם זאת, אי אפשר להתעלם מסימני השאלה סביבו. מוראנט החמיץ משחקים רבים בשנים האחרונות בעקבות פציעות, ולצד היכולת הגבוהה שלו על המגרש, התמודד גם עם בעיות משמעת מחוצה לו.

לכן, בפורטלנד יצטרכו לקוות שהוא יצליח לשמור על כשירות לאורך העונה ולהתרכז בכדורסל.

מנגד, דמיאן ליליארד מביא איתו יכולת קליעה מבחוץ שהייתה חסרה מאוד לקבוצה בעונה שעברה. עצם הנוכחות שלו מעבר לקשת עשויה להקשות על ההגנות לצופף את הצבע מול החדירות של מוראנט ואבדיה.

וכאן נכנס לתמונה דני אבדיה.

הישראלי הוכיח בעונה שעברה שהוא הרבה יותר משחקן משלים. הוא מסוגל להוביל כדור, לחדור לסל, למשוך שומרים ולייצר הזדמנויות לחבריו.

לדעתי, השילוב בין הקליעה של ליליארד, האתלטיות של מוראנט והחדירות של אבדיה יכול להפוך את פורטלנד לאחת הקבוצות המגוונות בהתקפה במערב.

אבל כדי שזה יקרה, מייקה נורי יצטרך לפתור בעיה משמעותית.

שלושה שחקנים שאוהבים את הכדור — מי ינהל את ההתקפה?

לדעתי, האתגר הגדול ביותר של נורי הוא חלוקת הכדור והאחריות ההתקפית.

כאשר בקבוצה נמצאים שלושה שחקנים שרגילים לייצר מצבים עם הכדור בידיים, עולות מספר שאלות: מי ינהל את ההתקפה? מי יקבל את הכדור בדקות המכריעות? וכיצד אפשר לשלב בין השלושה מבלי לפגוע ביכולת של אף אחד מהם?

לפי ראות עיניי, הפתרון מעט מורכב, אבל בהחלט אפשרי.

אם הייתי במקומו של נורי, הייתי מתחיל כאשר דני אבדיה הוא מוביל הכדור הראשון. אחריו הייתי מציב את דמיאן ליליארד, כאשר ג'ה מוראנט יהיה השלישי בהיררכיה בתחילת הדרך.

הבחירה הזאת אינה נובעת מכך שאני חושב שמוראנט פחות מוכשר, אלא בעיקר משאלת הכשירות שלו ומהעובדה שאבדיה כבר הוכיח שהוא מסוגל לנהל את ההתקפה של פורטלנד.

במקביל, הייתי מנסה להשתמש בליליארד גם ללא הכדור, באמצעות חסימות ותנועה לקליעה מבחוץ, בעוד שמוראנט יקבל הזדמנויות להוביל התקפות מעבר ולתקוף את הסל.

כמובן, ההיררכיה הזאת לא חייבת להיות קבועה.

אם מוראנט יחזור לכושר שיא, או אם ליליארד יוכיח שהוא השחקן היעיל ביותר בקבוצה, נורי יצטרך להתאים את חלוקת התפקידים בהתאם.

ומה לגבי הדקות המכריעות?

אחת השאלות המסקרנות ביותר היא מי יקבל את הכדור ברגעים החשובים של המשחק.

אני לא חושב שצריכה להיות לכך תשובה קבועה.

אם אבדיה נמצא ביום מצוין ומצליח להגיע פעם אחר פעם לטבעת, אין סיבה שלא יקבל את ההזדמנות להכריע. אם ליליארד קולע באחוזים גבוהים מבחוץ, אפשר לנסות לייצר עבורו זריקה מכריעה.

אותו הדבר נכון גם לגבי מוראנט.

אבל חשוב להבחין בין השחקן שמנהל את ההתקפה לבין השחקן שמסיים אותה. אבדיה יכול להוביל את הכדור, למשוך אליו את ההגנה ולמצוא את ליליארד פנוי מחוץ לקשת.

מבחינתי, המטרה היא לא לרצות את כל הכוכבים, אלא לייצר את הזריקה הטובה ביותר בכל התקפה.

הסיכונים: פציעות, הגנה ומאמן חדש

למרות האופטימיות שלי, יש מספר דברים שעלולים למנוע מפורטלנד לעמוד בציפיות.

הראשון הוא כמובן הכשירות של מוראנט וליליארד. שני השחקנים מגיעים לאחר תקופות שבהן התמודדו עם פציעות משמעותיות, והיכולת שלהם לשמור על יציבות תהיה קריטית.

האתגר השני הוא ההגנה. ליליארד ומוראנט מוכרים בעיקר בזכות היכולות ההתקפיות שלהם, ולכן נורי יצטרך למצוא דרך לשלב אותם מבלי לפגוע יותר מדי ביכולת ההגנתית של הקבוצה.

כאן נכנסים לתמונה שחקנים כמו טומאני קמארה ודונובן קלינגן, שיכולים לסייע בחיפוי ובהגנה על הצבע.

האתגר השלישי הוא המאמן עצמו.

מייקה נורי מקבל הזדמנות משמעותית להוכיח את עצמו כמאמן ראשי ב־NBA. הוא יצטרך להתמודד עם ציפיות גבוהות ועם סגל שכולל מספר שחקנים דומיננטיים, שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות שונים.

התחזית המקורית שלי: 56 ניצחונות ומקום רביעי במערב

כשכתבתי את סיכום הקיץ של פורטלנד ב־8 באוקטובר, לפני פתיחת העונה, הערכתי שהבלייזרס מסוגלים לסיים את העונה הסדירה עם 56 ניצחונות ובמקום הרביעי במערב.

זו תחזית אופטימית מאוד, במיוחד עבור קבוצה שניצחה 42 משחקים בלבד בעונה הקודמת.

ובכל זאת, הסיבה לאופטימיות שלי הייתה ברורה: האמנתי שהשילוב בין השינויים בסגל, ההתקדמות של אבדיה והיכולות של מוראנט וליליארד עשוי להוביל לקפיצת מדרגה משמעותית.

גם היום אני חושב שיש לפורטלנד פוטנציאל להגיע רחוק, אבל ברור לי שהכול תלוי ביכולת של נורי לחבר בין השחקנים ובמצבם הבריאותי לאורך העונה.

בדיקת המציאות: מה מלמדים 11 המשחקים הראשונים?

נכון ל־13 בנובמבר, פורטלנד פתחה את העונה עם שמונה ניצחונות ושלושה הפסדים.

מדובר בפתיחה מעודדת מאוד, במיוחד בהתחשב בכך שהקבוצה עדיין נמצאת בתהליך של חיבור בין השחקנים.

הבלייזרס קולעים 119.5 נקודות למשחק ומציגים מדד יעילות התקפית של 120.4 נקודות ל־100 פוזשנים, השני בטיבו בליגה בשלב זה.

גם דני אבדיה ממשיך להיות משמעותי במיוחד. ב־11 המשחקים הראשונים הוא מעמיד ממוצעים של 23 נקודות ו־6.5 אסיסטים למשחק.

הנתונים הללו מחזקים את האמונה שלי בכך שאבדיה צריך להמשיך לקבל אחריות משמעותית על ניהול ההתקפה.

עם זאת, חשוב לזכור שמדובר ב־11 משחקים בלבד. העונה עוד ארוכה, והיכולת של הקבוצה לשמור על אותה רמה לאורך חודשים היא מבחן שונה לחלוטין.

בנוסף, מוראנט עדיין לא הצליח לייצר רצף משחקים משמעותי, ולכן קשה לקבוע כיצד תיראה פורטלנד כאשר שלושת הכוכבים יהיו כשירים וישחקו יחד לאורך זמן.

השורה התחתונה: הפוטנציאל קיים, המבחן האמיתי עוד לפנינו

פורטלנד טרייל בלייזרס הפכה במהלך הקיץ לאחת הקבוצות המסקרנות ביותר ב־NBA.

היא מחזיקה בסגל מוכשר, בשחקנים שמסוגלים לייצר נקודות בדרכים שונות ובמאמן שמקבל הזדמנות להוכיח את עצמו.

אבל מבחינתי, השאלה המרכזית אינה כמה כישרון יש בקבוצה, אלא האם כל השחקנים יצליחו לעבוד יחד.

אם מייקה נורי ימצא את האיזון הנכון בין אבדיה, ליליארד ומוראנט, ואם הכוכבים יצליחו להישאר בריאים, אני מאמין שפורטלנד מסוגלת להפוך לאחת הקבוצות החזקות במערב.

התחזית שלי ל־56 ניצחונות עדיין שאפתנית, אבל פתיחת העונה בהחלט נותנת סיבות לאופטימיות.

עכשיו נותר לראות האם פורטלנד תצליח להפוך את הכישרון הגדול שלה להצלחה לאורך עונה שלמה.



לקריאה נוספת: כל הכתבות על דני אבדיה ופורטלנד.

תגובות

כתיבת תגובה